<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן תשפ"א</h1>
<h2>דף ה.</h2>
שאלת אם יכולין להחרים הקהל שלא בפני כל היחידים. תשובה יש לדעת מה זכות יש לקהל אחד על אחד ואפילו רבים על יחיד בדיני ממונות ובהנהגות ובהסכמות, זולת במקצת מקומות [כגון] אם יגזרו ב"ד הגדול ויסכימו לנהוג לאסור דבר והוא מן הדברים שהרבים יכולין לעמוד בו כגזרת הפת והיין והשלקות ויתר תקנות ב"ד, או מלך כחרם שאול [שמוא' א' י"ד] שנתחייב יהונתן מיתה אף על פי שלא ידע ולא שמע, לפי שכל מה שיגזור המלך עם כל סיעת ישראל עשוי ומקובל לכל, וכתב [עזרא י'] כל אשר לא יבא לשלשת הימים יחרם כל רכושו. וכן הב"ד, כל שנטל רשות מריש גלותא אפילו טעה אינו משלם כמוזכר בסנהדרין [ה' ע"א], ולפי שהוא (מוטל) [מושל] עליהם, והנשיא כופה ונותן רשות (לאדון) [לדון] [ו]להכריח, וכן מה שיגזרו הקהל או יסכימו רובו של קהל בצרכיו וכו'.
